top of page

אִם אֶגּעַ בְּמִלּוֹתַי וְלוּ בְּאָדָם אֶחָד

וּפָנָיו, מוֹחוֹ, לִבּוֹ

יָנוּדוּ לְלֹא שְׁלִיטָה

אֵדַע שֶׁתַּפְקִידִי

הִסְתַּיֵּם עַד הַפּעַַם הַבָּאָה

שחור-לבן צבעוני

שחור-לבן צבעוני

 גל קרקו- ספרי שירה, הרצאות וסדנאות כתיבה

IMG_8106_edited.jpg
IMG_8106.jpg

אני (?) :

איך כותבים בכמה מילים מי אני? מה זה אני? כנראה שהשאלה, זאת התחלה טובה להגדרתי. אני הכל ואני כלום. שחור ולבן. אפל וטהור. חסר הגדרה שמחפש הגדרה אבל מקווה לא למצוא.

במילים יבשות: 

גל קרקו, בן 26, משורר, סטודנט לפסיכולוגיה ופילוסופיה, ברמן, לוחם, מתגורר היום בקיבוץ מעין ברוך אי שם ליד לבנון, במקור מרמת גן אי שם ליד תל אביב. מספיק יבש? 

במילים רטובות ומבלבלות:

הפכים משלימים. חיי נעו ונעים ממקום למקום, מתהייה לתהייה, משאלה לשאלה. לוחם יחידת מגלן בסדיר ובמילואים שנלחם בימים וכותב שירה בלילות, סטודנט בעברי להנדסת מכונות בתל אביב מול לימודי חברה ורוח בהווה הצפוני. חייתי חיי עיר בלתי פוסקים, משם למדבר ואז לחיי נחלים בעמק החולה. סקרנות מוחי לא מפסיקה להפתיע אותי. בני אדם, קיום, משמעות, אהבה, ובמילים אחרות – הכל מעניין אותי. אני היפי ופלצן עירוני, מקדש עירום ומשקיע בסטייל כל יום, צנוע עם אהבה עצמית גובלת בנרקיסיזם, מטפח חיים ספורטיביים ומעשן כל מה שזז. בקיצור, אני חושב שהתחלתם להבין אותי. בעצם לא? זאת בדיוק הנקודה. או סימן שאלה.

אני חי בתוך דיסוננס אינסופי שמובע בטקסטים שלי. אני כותב על כל השאלות שאנחנו יצורי הבריאה שואלים בכל לילה ולא מוצא תשובות. אני לא מאמין במשמעות החיים, השלמתי עם המוות, אבל מעדיף לחיות כל רגע.

גל קרקו

הַחֲשִׁיבָה
הַחֲשִׁיבָה הִנָּהּ מַעֲלָה,
אַךְ אֵין הִיא עֲדִיפָה עַל חֹסֶר מַחֲשָׁבָה,
שֶׁכֵּן עֹדֶף בְּמַחֲשָׁבוֹת פּוֹגֵעַ בַּנֶּפֶשׁ
וְאִלּוּ חֲסָךְ בָּהֶן וְקַבָּלתַ הַמְּצִיאוּת לְלֹא תְּהִיּוֹת –
אֵין הַנֶּפֶשׁ פּוֹגֶשֶׁת כְּלָל אֶת הַבְּעָיָה שֶׁבַּקִּיּוּם.

IMG_8106.jpg
לבן
לבן

© 2024 גל קרקו כל הזכויות שמורות

  • Instagram
  • Facebook
bottom of page